אכילה רגשית

בואו נדבר על אכילה רגשית.

בעיניי, אכילה דבר רגשי ואין סיבה לנסות לנתק אוכל מרגש.

טעם הוא חוש חשוב שזכינו בו ואין סיבה שלא נהנה ממנו.

בימי הולדת , חגים או כל אירוע חיים, מעורב אוכל.

אוכל מסוים מעורר בנו רגשות מסוימיים, ואוכל יכול לעזור לנו להתמודד עם מצבים נפשיים לא פשוטים.

אז מה הבעיה באכילה רגשית?

בגדול, לא בטוח שיש בעיה, זה תלוי מה ההשפעה שיש לסוג האכילה הזה על החיים שלנו.

אם אוכל מעודד אותנו במצבי משבר שקורים מידי פעם, לדעתי אין שום בעיה עם זה.

מתי כן מתעוררת בעיה?

📌אם אכילה היא הדרך היחידה שבה אנחנו מתמודדים עם הבעיה. כלומר, אם אנחנו לא פועלים בצורה אקטיבית כדי לעזור לעצמינו, ורק ממסכים על הרגשות עם מזון.

📌כשאין צריכה תזונתית מספקת של רכיבי מזון אחרים.

📌כשזה מפריע לי.

אז מה עושים?

✅ קודם כל, חוויה חיובית. ככל שתתנו יותר מקום לרגשות שלילים סביב אכילה, כך האכילה הרגשית תתעצם. במקום להתחרט/לכעוס/להתבאס, תנסו לזכור את החוויה כחיובית: "איזה טעים השוקולד הזה! אכלתי כמות שווה שסיפקה אותי 😍"

✅ דואגים לארוחות בסיס מספקות (חלבון, פחמימה, ירקות).

✅ משתדלים לאכול מתוקים/מלוחים רק על בטן מלאה ולא מנסים לשבוע ממתקים ונשנושים.

✅ מנרמלים - כן, זאת תקופה קשה, אני קצת מתנחמת באוכל, אבל זה לגיטימי וזה יעבור.

שולחת חיבוק חזק לכולם!

מקווה שאתם אוכלים אוכל טעים 😜😘