top of page
חיפוש

קצת על דימוי גוף

תמונת הסופר/ת: לינה חייקין סמרסקילינה חייקין סמרסקי

קחו חוט, תסמנו את האורך שאתם חושבים שהוא ההיקף שלכם. מבלי למדוד. זה ניסוי שעושים בכל מיני פעילויות. לרוב, המשתתפים בניסוי מסמנים חלק הרבה יותר ארוך מההיקף הממשי שלהם. בואו נעשה עוד ניסוי, תחשבו על 2-3 אנשים שקרובים אליכם. מה אתם חושבים על איך שהם נראים? מה אתם חושבים שהם חושבים על איך שהם נראים? אני בטוחה שיש פער בין מה שהם חושבים על עצמם, למה שאתם חושבים עליהם.

למה זה קורה? אני חושבת שאנחנו שופטים את עצמנו לחומרה, בעיקר מבחינה חיצונית. במציאות, אף אחד כנראה לא ישים לב אם עליתם ק"ג אחד או שניים, אבל אחרי עליה של חצי ק"ג, אתם כבר תיהיו בטוחים שאתם צריכים ניתוח בריאטרי. הסטנדרטים שלנו כלפי עצמינו, הרבה פעמים, הרבה יותר גבוהים מאשר הסטנדרטים שאנחנו מציבים לסביבה.

מה הבעיה בזה? שתמיד יהיה משהו. אם זה לא המשקל זה העור או השיער, תמיד יפריע לנו משהו והמירוץ הזה מתיש. אני לא אומרת שלא צריך לשאוף להשתפר. שיפור עצמי וקבלה עצמית הם לא תהליכים מנוגדים,

שיפור עצמי הוא מבורך ולדעתי הוא צריך לבוא ממקום של אהבה עצמית ולא שנאה.

תיהיו טובים לגוף שלכם והוא יהיה טוב אליכם.

ובקיצור, בנאפולי תאכלו פיצה.

50 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page