מגיעים אליי לקליניקה מטופלים שאחרי שנים של ספירת קלוריות והקפדה על תפריט דל מאוד, עדיין נאבקים במשקל. מטופלים מסוימים יודעים לספור קלוריות יותר טוב ממני, האם זה עוזר להם? לצערי לא, ואפילו להיפך. לעיתים, ככל שמטופל עמוק יותר בספירת קלוריות, כך הוא מבין פחות בתזונה, נשען על מיתוסים מהעבר שהפריחו מזמן, והכי חמור: מנותק מתחושות הרעב והשובע שלו. לרוב, המעגל נראה כך: ספירת קלוריות ויצירה גרעון קלורי משמעותי => התעסקות מרובה במזון => הימנעות ממזונות מסוימים => התעלמות מחשקים ורצונות => תחושת תסכול => ״נמאס לי״ => אוכלים פי 2 מהתפריט הדל => חוזר חלילה
*הסתייגות קלה: בתחום התזונה, אין שחור ולבן. אני מציגה את דעתי ומשתפת מניסיוני, אבל ייתכן שיהיו אנשים שלא ייכנסו לסטטיסטיקה הזאת, ולספור קלוריות לגמרי יעבוד בשבילם.
אז למה זה קורה?
בדיוק מהסיבות שבגללן אני ממליצה לא להתעסק בספירת קלוריות: 1. לא מביא לתוצאות - נכון, אולי אם תגיעו לאיזה מספר נכון ותייצרו גרעון קלורי ואכן תרדו במשקל, מה הלאה? איך משמרים את זה? מה למדתם מהתהליך? האם אתם יודעים איזה מזונות משביעים אותכם יותר ואילו פחות? האם אתם יודעים להבדיל בין קבוצות מזון? לקרוא תוויות מזון? להבדיל בין מזונות בריאים למזונות שרק נראים כאלה? לדעתי, ההתעסקות הזאת מיותרת, אם לא עשיתם תהליך למידה משמעותי. 2. לא מדויק - ביס יכול להגיע גם ל-100 קק״ל , אתם תתחילו לחשב עכשיו כל ביס שלקחתם בזמן שבישלתם? או כפית שטעמתם מקינוח של חבר? וגם אם תחליטו שאתם הכי קפדנים שיש, רוב האפליקציות הנגישות לציבור רחוקות מלהיות מדוייקות. 3. החיים קשים מספיק - למה להקשות על עצמינו עוד יותר? משעמם לכם? יש לכם זמן מיותר? תתנדבו בבית אבות.
אז מה כדאי לעשות במקום: 1. להתמקד בתחושות הרעב והשובע - דייסת שיבולת שועל זה מצוין, אבל שעה אחרי שאני אוכלת דייסת שיבולת שועל, עם יוגורט עשיר בחלבון, קצת שומן ואפילו פרי, יש לי חשק להמבורגר ענק. אז דייסת שיבולת שועל זאת ארוחת בוקר שפחות משביעה אותי, ולכן פחות מתאימה לי (גרנולה לעומת זאת! אהבת חיי!). 2. להקפיד על הרכב ארוחה - לשים לב שאנחנו לא אוכלים רק קבוצת מזון אחת בארוחה. לדוגמה - פסטה ברוטב עגבניות או כל רוטב אחר, זאת ארוחה שמכיל בעיקר פחמימות ושומן, איפה פה החלבון? נסו לאזן כל ארוחה כך שתכיל פחמימות, חלבונים וירקות (שומן לרוב כבר נמצא בחלבון ובפחמימה ובירקות), ואז תיהיו שבעים יותר, במחיר קלורי נמוך יותר. 3. דעו לזהות בגדול איזה מזונות יותר צפופים קלורית ואיזה פחות - דוגמאות: - פירות יבשים יותר צפופים קלורית לעומת פירות טריים - מזונות השיכיים לקבוצת השומן כמו חמאת בוטנים, אגוזים ושקדים, מאוד בריאים לנו, אבל צפופים בקלוריות.
לכן, אם אני רוצה להוסיף שומן טוב ועדיין להיות בגרעון קלורי, חשוב שאקפיד על כמות מתונה ולא אוסיף שומן בכל ארוחה עיקרית וארוחת ביניים (אלא אם הוא בא על חשבון משהו אחר). - סלט אומנם אינו צפוף קלורית, אך גם לא ישביע אותכם לאורך זמן אז אל תבנו רק לאכול סלט כל היום, אלא הוסיפו ירקות לארוחות הרגילות שלכם.
4. מרגישים אבודים? התייעצו עם איש מקצוע כדי לקבל הכוונה וכלים שתוכלו ליישם לטווח ארוך.
לסיכום, זכרו שאין פתרון קסם וככל שתחפשו איזה נוסחא, או איזה מספר קלוריות מסוים שיביא אותכם ליעד הנחשק, כך סביר להניח, שתלכו יותר לאיבוד. תתמקדו בבריאות שלכם, ביצירת מערכת יחסים בריאה עם האוכל שאתם אוכלים, בתפריט מאוזן ומגוון ובפעילות גופנית. אלו הדברים שיובילו אתכם ליעד שלכם.
בתאבון:)