לפעמים מתחשק לי לכתוב על איזה מחקר מעניין שקראתי אבל אני תמיד
חוששת.
אני חוששת כי אני יודעת שאנשים מאוד מעריכים מחקרים, אך לצערי לא תמיד מבינים שזה לא הכל בחיים🤓.
החלטתי שאני כן אשתף נתונים מחקרים מידי פעם, ולכן חשוב לי להבהיר ולהציג לכם כמה נקודות למחשבה, כדי שתוכלו להסתכל על כל מחקר בעין בוחנת ולא לקבל את הנתונים כאמת מוחלטת🙅.
אז ריכזתי 5 נקודות שכדאי לשים לב אליהן, כשקוראים מחקר:
1. סוג המחקר - האם זה מחקר עוקבה/ניסוי קליני rct/מקרה ביקורת/ מטה - אנליזה וכו׳.
אפשר כמובן ללמוד מכל סוג של מחקר, אבל מאוד חשוב להבין כיצד המחקר בוצע.
אני לא אלאה אתכם בפירוט ארוך על כל סוג מחקר,כי זה מידע שאפשר למצוא בקלות בגוגל (ואולי נעשה בעתיד פרק בפודקאסט בנושא), אבל חשוב שתבינו שמחקר שעוקב אחרי אוכלוסיה שנחשפה לגורם מסויים, הוא מחקר ששונה ממחקר קליני מבוקר שבו יש שליטה על יותר משתנים ושניהם שונים ממטה-אנליזה שסוקרת כמה מחקרים. בקיצור, לכל סוג מחקר יש את החוזקות והחולשות שלו.
2. אוכלוסיית המחקר - האם מחקר בוצע על בני אדם או עכברים? האם בוצע על אוכלוסיה באסיה או באירופה? האם בוצע על על אנשים בני 70+ עם גורמי סיכון או ספורטאים צעירים?
לממצאי המחקר יש קשר למאפייני הקבוצה הנחקרת.
3. כמות המשתתפים במחקר - האם במחקר השתתפו 30 או 3000 איש? לכמות הנתונים יש כמובן השפעה על ממצאי המחקר.
4. משך המחקר - האם המחקר נמשך 5 ימים או 5 שנים?
5. מנגנון - אני יכולה לעקוב אחרי אוכלוסייה מסויימת ולזהות חשיפה לגורם מסויים ולהסיק ממנו מסקנה. לדוגמה - 2 קבוצות: קבוצה אחת קנתה לפחות פעם בשנה בגדי מעצבנים, בחמש השנים האחרונות והקבוצה השניה לא. נגיד שלטווח ארוך מצאתי שתוחלת החיים של הקבוצה שקנתה בגדי מעצבי, הייתה גבוהה יותר מהקבוצה השניה. האם זה אומר שכל מי שיקנה בגדי מעצבים יחיה יותר? האם בגדי מעצבים מאריכים חיים? או שאולי זה מעיד משהו על המצב הסוציואקונומי שלהם? שמאפשר להם לאכול טוב יותר, לקבל שירותי רפואה טובים יותר ולכן הם חיו יותר?
בקיצור, חשוב לבדוק מה המנגנון בין המסקנה במחקר לגורם שאליו נחשפה הקבוצה.
לסיכום, יש הרבה מאוד גורמים נוספים שכדאי להתייחס אליהם, ולצערי, ממחקר אחד, לא משנה כמה מוצלח הוא יהיה, לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, מכל דבר אפשר ללמוד, במיוחד אם יש בסיס ידע רלוונטי ועין ביקורתית.
Comments